שיחות על שייכות

יוזמת PID עובדת לאורך כל השנה עם סטארטאפים, מעל 200 במספר, על מנת להסביר, ללמד ולפתח תרבות ארגונית שמקבלת את השונה, במטרה לשלב אוכלוסיות שעבורן הדלת לעולם ההייטק היא יעד רחוק ולעיתים אף בלתי מושג. בעיצומו של שיח על משבר ועצירה לחישוב מסלול מחדש, יצאנו לשוחח עם העובדות והעובדים ששוברים את כל הסטיגמות ומוכיחים שאפשר אחרת. כמה באמת תעשיית ההייטק מתקדמת בנושא, מה אפשר ללמוד מחברות שכבר הפנימו את הערך של חברה מגוונת, ואילו טיפים יש להם לאלו שעדיין לא שם.

"ממש לא כיף להיות אישה טרנסית בהייטק"

גיל בהט, Senior Devops Engineer בחברת Laminar

"יש סקרים על כמה להטבים נאלצים להסתיר חוויות שליליות, טרנסים וטרנסיות בקצה הקיצוני של הסקאלה הזו. "

"זה מספיק מאתגר לכשעצמו להיות אישה בהייטק הישראלי, עוד יותר מאתגר להיות טרנסית. שחייתי כגבר לא הייתי מספיק חשופה, ידעתי שיותר קשה להיות אישה, ראיתי את זה מהצד, אבל לא ניצלתי את כל היתרונות של להיות גבר בהייטק. כשהצטרפתי לכל מיני קבוצות נשים, התחלתי להיחשף. עד שאת חלק מזה את לא מבינה כמה זה קשה, סופגת את זה אישית או רואה מה קורה לחברות שלך מסביב.

ארגון שיודע להתאים את עצמו לאנשים שונים נהנה מגישה למאגר יותר גדול של אנשים. לא משנה על איזה ציר זה. סיסגנדרי, טרנס, פריפריה או מרכז. זוהי גמישות של החברה לבחור את הטוב ביותר. אם כל החברה שלך היא גברים לבנים אז יכול להיות ורוב הסיכויים שהאלגוריתם שלך לא בסדר. כנראה שלא בחרת את הכי טובים.
באחת החברות שעבדתי, ניגשה אלי אישה סיסג'נדרית סטרייטית וסיפרה לי שהיא מרגישה שהחברה מאוד מכילה בגלל איך שמקבלים אותי בחברה. זה איפשר לה להרגיש יותר בנוח בלי שהיא אפילו השתייכה לאוכלוסייה הזו."

קרא עוד

"אם אתה לא מסוגל לעשות התאמות, אתה נשאר אאוטסיידר ומתקשה להיטמע"

"אני מוקף באנשים שרובם הורים, שעובדים בתל אביב ובהייטק. הם מגדלים ילדים ויש מצב שמתישהו אחד מהם יצא מהארון כהומו או כטרנסג'נדר. עצם זה שאני עובד איתם זה כבר צעד, זה משהו שלהורים שלי לא היה. לאבא שלי לא היה הומו בעבודה, אני המפגש הראשון שלו עם זה. בשיח הזה על מגדר ועל נטיות שונות, כמה שאנחנו מתקדמים בסוף מה שאנשים מכירים זה הומואים שמתחתנים ומביאים ילד כמו אסי עזר ואלברט. אנשים לא מכירים את הטרנסית שעדיין נראית 'גבר' ויש מצבים שהם קשים יותר לעיכול לסטרייטים. אני שמח שיש לי את ההזדמנות להנגיש את זה בארגון שיש בו שיח פתוח ומאפשר. 

באופן מסוים, בהתחלה לא תמיד הרגשתי שאני מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי בעבודה כפי שאני בחיים הרגילים. מלא דברים טובים שאני אוהב בעצמי הלכו לאיבוד כמו פתיחות והומור, כי הרגשתי שאני חלק מסביבה גברית סטרייטית. הייתי צריך למצוא את הדרך להתחבר אליהם ולא תמיד מהמקום הטבעי לי. ביום יום אני שמח, קרקסים, הרמות, והייתי צריך למתן את עצמי." 

קרא עוד

דורון מועלם פלר, Global Talent Acquisition Partner בחברת Tomorrow.io

"אני חושב שזה בלתי נמנע להרגיש שאני מייצג משהו. אני הפנים של זה וזה בסדר כי אני מעדיף שמישהו שחווה את הדברים בעצמו יהיה מי שמדבר על זה ולא מישהו שאין לו מושג מה להט"בים עוברים."

"לא מעט פעמים אני מרגיש שמההתחלה שופטים אותך בגלל העדה שלך"

סלומון רדה, Backend Developer בחברת Shield

"כמעט בכל מקום בו עבדתי, ביניהם שלוש חברות הייטק, לא היו אתיופים חוץ ממני, אולי אחד. "

"הייתי רוצה לראות יותר אתיופים בתעשייה. כשיש כמה אנשים מאותה קבוצת אוכלוסייה באותה חברה, אתה מרגיש יותר מחובר. אני מנסה להסתכל על עצמי כישראלי שנמצא עם ישראלים אחרים, אבל לא מעט פעמים אני מרגיש שמההתחלה שופטים אותך בגלל העדה שלך.  

חברות צריכות לסגל יותר פתיחות ולהפגין רצון לשלב אנשים מאוכלוסיות שונות. עליהן לפרסם בקבוצות שנגישות לכולם, להתחבר לגופים שמקדמים תעסוקה מגוונת ופחות להסתמך על שיטת חבר מביא חבר שאינן רלוונטיות לעדה. צריך לבחון כל אוכלוסייה לפי הקריטריונים הרלוונטיים אליה. זה הרבה עניין של כישורים ויכולת לשווק את עצמך, שאולי פחות חזקה אצלנו בעדה. אם קבוצה מסוימת לא ניחנה ביכולות פנומנליות של שיווק עצמי כפי שנהוג בתעשייה, אל תבחון אותם לפי פרופיל לינקדאין חזק או פוסטים ויראלים ברשתות."

קרא עוד

"יש קושי להיכנס לתעשייה הזו קודם כל בתור אישה"

"מסע חיפוש העבודה לא היה פשוט. לקח לי שנה וחצי למצוא משרה. כשסיימתי את התואר היו לי לא מעט אתגרים ואני בטוחה שהעובדה שאני אישה חרדית לא תמיד מקלה בכניסה לעולמות הפיתוח. הבנתי שהתואר לא מספיק. לקחתי קורס פול סטאק, עשיתי כל מיני סדנאות של קורות חיים ולינקדין וניסיתי לשפר את עצמי בתחום הכישורים הרכים והתקשורת הבינאישית. אני חושבת שחבל שלא שמים דגש על כישורים אישיים וראיונות עבודה בתואר האקדמי. לא כולם מגיעים עם הידע הזה מהבית.

 בצוות שלי כולם גברים חוץ ממני. לפני שנכנסים לארגון זה משהו שיכול להיות קצת מרתיע אבל אני חושבת שהחששות נעלמים כשמשתלבים בחברה. אני מכירה לא מעט נשים חרדיות שמחפשות להשתלב בהייטק אבל ירגישו בנוח במקום בו יש עוד נשים חרדיות. אני חיפשתי לעבוד בחברה כמו שהיא ולא להיות בבועה. לאחרונה הייתה לנו טיסה עם החברה לסיציליה, היו לי הרבה חששות לקראת הנסיעה, מבחינת הכשרות והנוחות שלי. מצאתי את עצמי עושה דברים שלא ציפיתי שאעשה, שיחקתי כדורסל עם הגברים בצוות שלי, גם אם אני לא נכנסת עם בגד ים לבריכה, הייתי שם כל הזמן, הרגשתי חלק. הרגשתי שדואגים שארגיש חלק."

קרא עוד

מיכל לרנר, מפתחת פולסטאק, בחברת Guesty

"לא פעם שאלו אותי בראיונות מה אני אעשה עם הילדים, והנה, הוכחתי שאני פה ושזה אפשרי."

"אני חושב שחברות הבינו שגיוון צריך להיות מטרה"

פאדי שביטה, מהנדס תוכנה בחברת Optimove

"שאתה נכנס לראיון ופותחים את הריאיון בכמה מילים בערבית , זה כבר נותן לך תחושה שזה חברה שחשוב לה, שאתה לא אורח, שזה מקום שהוא גם שלך. "

"אני חושב שחברות הבינו שגיוון צריך להיות מטרה, גם בגלל המחסור וגם בגלל הצורך בתעשייה. מצד שני, יש הרבה מחסומים שמפריעים לזה לקרות. מועמד ערבי יכול להגיע לראיון ומלכתחילה השפה וסטריאוטיפים חברתיים משמשים כחסרון. ההרגשה היא שאם אתה דובר עברית רהוטה אתה חכם יותר, למרות שזה לא משקף כי זו לא שפת האם שלך. אם הגעת עם ניסיון מהצבא, או אם אתה מכיר את זה שמכיר את ההוא זה משפיע ונותן נקודות קרדיט. גם המצב בארץ, בין יהודים לערבים, יכול להשפיע בעיני על ההסתכלות של מראיין על מועמד ערבי. גיוון אמיתי ואורגני נוצר כאשר יש גיוון לאורך שרשרת ההיררכיה הארגונית, כאשר גם בעמדות בכירות וניהוליות יש גיוון.

יש דברים שקורים על אוטומט כי ככה הם צריכים להיות ולא חושבים עליהם. החופשים הרשמיים הם בחגים היהודים. אם אתה מוסלמי או נוצרי ויש לך חגים אחרים, אתה צריך לקחת חופש על חשבונך. חברות יכולות להתאים את עצמם במקרה הזה ולאפשר לבצע המרה בימי חופש. לאחרונה אצלנו באופטימוב שאלו למי יש ילד שעולה לכיתה א' וביקשו לשלוח את השם של הילד, שאלתי אם יש אפשרות שזה יהיה בערבית והסכימו כמובן. הצורך לא עלה בעבר אבל שמישהו העלה את זה ישר נענו לבקשה."

קרא עוד

"רובנו אנשים מלאי מוטיבציה שעובדים קשה מאוד כדי להשיג מטרה מסוימת"

"יש יותר פתיחות בתעשייה לקלוט עובדים עם מוגבלות. חברות מבינות את היתרון שיש לאנשים על הספקטרום בתפקידים ובצורות החשיבה שלנו וזה שינוי מאוד גדול. כשקיים שיתוף פעולה מבחוץ ותמיכה מבפנים זה מקדם אותנו באופן אישי ואת החברה כולה. בסך הכל צריך אנשים שידחפו ויכוונו אותנו.

 אני חשבתי שאני מגיע למסגרת בה אני אגיע כל בוקר, אמלא משימות ואלך, אבל בפועל, אני ממש חלק מהפרויקטים. אני מעורב בכל מה שקורה, אני מייעץ, אני לומד ואני מקשיב. אני ממליץ לכל החברות להתנהל בצורה כזו כי זה באמת מה שמוביל להרגשת השייכות."

קרא עוד

נועם וייס, מתייג נתונים בחברת Juganu

"יש איזו תפיסה שאם אתה מגייס עובד.ת עם מוגבלות, אתה תשים אותו בפינה ותיתן לו להתעסק במשימה שלו. בשביל שהוא ירגיש באמת שייך ויהיה חלק מהקבוצה, אתה צריך לאפשר לו ללמוד ולהתפתח, להרגיש שהוא באמת משפיע, לקבל החלטות ולהיות מעורב. "

"ברגע שיהיו יותר אנשים מאותה אוכלוסיה באותה מקום, הם ירגישו יותר שייכים"

חנאן אבו ראשד מהנדסת חומרים וחוקרת בחברת H2Pro

"אתה בונה קהילה וצריך לדאוג לחבר בין אנשים ולמצוא את המכנה המשותף."

"יש פתיחות אבל עדיין זה לא מספיק. צריך לעשות התאמות כמו לאפשר למועמדים ערבים לעבור את הראיונות בשפות אחרות. במיוחד בחברות הייטק בהן השפה העיקרית היא אנגלית. מעסיקים צריכים לדאוג לאוכלוסיות האלו ולספק עוד פתרונות שיגרמו להם להרגיש חלק.

במקרה שלי, אני גם אישה וגם ערבייה. אחרי כמה חודשים שהתחלתי לעבוד בחברת H2pro נכנסתי להריון והיו רגעים שהרגשתי שאני צריכה לתת מעבר, שלא ירגישו שקיבלו מישהי לעבודה וזה לחינם. היו לי רגשי אשם לרגעים מסוימים. עד שהבנתי שזו זכותי, שאין סיבה לרגשות כאלה ושהשינוי מתחיל אצלנו. לשמחתי התקבלתי למקום בו מגייסים אנשים על סמך פוטנציאל וומה שהם יכולים לתת למקום העבודה. זכיתי במקום עבודה שהוא באמת תומך אבל אני יודעת שלא תמיד זה כך."

קרא עוד

מה לדעתך אפשר לעשות אחרת?

גיל: צריך לדעת את השפה עבור כל אוכלוסיית גיוון, את המונחים שבהם אותה קהילה משתמשת כדי שתהיה שפה משותפת. אם אתה מעסיק עובדת טרנסית ואתה לא יודע את פירוש המילה סיסג'נדר אז כנראה שפספסת משהו. אתה לא יכול להבין את עולם הייחוס של אותה טרנסית. בנוסף חשוב להיות קשובים לצרכים של כל עובד בפני עצמו. חוויות שונות עשויות להשפיע על כל אחד בצורה שונה.

נועם: זה צריך להתחיל מבתי הספר, בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, לפתוח א.נשים עם מוגבלויות עוד בגיל צעיר לעולם הטכנולוגי ולהכין גם את מקומות העבודה ואת התעשייה עצמה ללמוד להכיל, ללמוד לתקשר עם אנשים עם מוגבלויות פיזיות ותקשורתיות.

דורון: צריך להתנהג בצורה טבעית, בסוף כולנו בני אדם. לנסות להיות מודעים להטיות הלא מודעות שלנו ולהנחות הקדומות ולהיאבק בהם. לא צריך תואר של תזה בסוציולוגיה, שמנכ"ל מדבר על נושא כזה זה גורם לאנשים לחשוב, לדבר ביניהם, נופלים לאנשים אסימונים. וזה השינוי. כי בסוף כל אחד אחראי למעשים של עצמו.

סלומון: חברות צריכות לסגל יותר פתיחות ולהפגין רצון לשלב אנשים מאוכלוסיות שונות. פחות להסתמך על שיטת חבר מביא חבר שאינה רלוונטית לעדה. צריך לבחון כל אוכלוסייה לפי הקריטריונים הרלוונטיים אליה.

מיכל: חברות צריכות לפתוח יותר אופציות לתפקידים בתעשיית ההייטק שהאוכלוסייה החרדית יכולה להיכנס אליהם. וגם מוסדות הלימודים יכולים להוסיף מסלולי לימוד לחרדים ולחרדיות שהם לא רק תכנות ולהיות יותר מכוונים תעשייה.

גיל בהט

צריך לדעת את השפה עבור כל אוכלוסיית גיוון, את המונחים שבהם אותה קהילה משתמשת כדי שתהיה שפה משותפת. אם אתה מעסיק עובדת טרנסית ואתה לא יודע את פירוש המילה סיסג'נדר אז כנראה שפספסת משהו. אתה לא יכול להבין את עולם הייחוס של אותה טרנסית. בנוסף חשוב להיות קשובים לצרכים של כל עובד בפני עצמו. חוויות שונות עשויות להשפיע על כל אחד בצורה שונה.

קרא עוד

נועם וייס

זה צריך להתחיל מבתי הספר, בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, לחשוף א.נשים עם מוגבלויות עוד בגיל צעיר לעולם הטכנולוגי ולהכין גם את מקומות העבודה ואת התעשייה עצמה ללמוד להכיל, ללמוד לתקשר עם אנשים עם מוגבלויות פיזיות ותקשורתיות.

קרא עוד

דורון מועלם פלר

"צריך להתנהג בצורה טבעית, בסוף כולנו בני אדם. לנסות להיות מודעים להטיות הלא מודעות שלנו ולהנחות הקדומות ולהיאבק בהם. לא צריך תזה בסוציולוגיה בשביל זה. שמנכ"ל מדבר על נושא כזה זה גורם לאנשים לחשוב, לדבר ביניהם, נופלים לאנשים אסימונים. וזה השינוי. בסוף כל אחד אחראי למעשים של עצמו."

קרא עוד

סלומון רדה

חברות צריכות לסגל יותר פתיחות ולהפגין רצון לשלב אנשים מאוכלוסיות שונות. פחות להסתמך על שיטת חבר מביא חבר שאינה רלוונטית לעדה. צריך לבחון כל אוכלוסייה לפי הקריטריונים הרלוונטיים אליה.

קרא עוד

מיכל לרנר

חברות צריכות לפתוח יותר אופציות לתפקידים בתעשיית ההייטק שהאוכלוסייה החרדית יכולה להיכנס אליהם. וגם מוסדות הלימודים יכולים להוסיף מסלולי לימוד לחרדים ולחרדיות שהם לא רק תכנות ולהיות יותר מכוונים תעשייה.

קרא עוד